גזר דין בתיק תת"ע 110-06-10

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת שכרות הנובעת מסירובו להיבדק. 

 ביהמ"ש העליון חזר ועמד על החומרה הרבה שבעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה.

כך, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל:

"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל: רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2006); רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2008). כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2007): 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'".

במקרה של הנאשם עבירת נהיגה תחת השפעה, שהינה דומה לעבירת הנהיגה בשכרות, ואין כל חשיבות לעובדה שסעיף העבירה הינו אחר. יש להתייחס בחומרה לנאשם שפעם אחר פעם נוהג בהיותו שתוי, בין אם מדובר "רק" תחת השפעה, בין אם מדובר בחזקת שכרות מכוח הסירוב ובין אם מדובר בשכרות ממש שנבדקה במכשיר הינשוף.

המסמך שהציג ב"כ הנאשם והמלמד על בעיית ההתמכרות לאלכוהול שיש לנאשם רק מחדדת את הצורך בענישה מרתיעה ועל כן שללתי מראש, את האפשרות לשלוח הנאשם למאסר בדרך של עבודות שירות.

לא התרשמתי מכנות צערו של הנאשם, אם אכן עמד בפני שינוי משמעותי בחייו, היה מודה בהזדמנות הראשונה ולא מנהל התיק בדרך בה ניהל, ואין כוונתי רק לניהול ההוכחות כי אם לאי התייצבותו לדיונים.  השתתפותו של הנאשם בגמילה החלה רק ביום 1/12/10, אמנם מוטב מאוחר מלעולם לא, אך איני יכולה להתעלם מסמיכות המועד להליכים בתיק זה ולייצוגו ע"י עו"ד.

בעיית השתיה, ועברו התעבורתי של הנאשם (21 הרשעות קודמות משנת 91 , ביניהן עבירות מהירות, רמזור אדום ונהיגה תחת השפעה משנת 2006) מחייבים פסילת רישיונו של הנאשם לתקופה ארוכה וזאת בשל הצורך להגן על הציבור מפני נסיעתו הלא זהירה וחסרת האחריות של הנאשם, כאשר חושיו קהים.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות לרבות אלו הכרוכות במצבו האישי והמשפחתי של הנאשם (גרוש, אב לילד, משתתף בגמילה), אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני דנה את הנאשם ל-21 ימי מאסר בפועל. מדובר במאסר קצר שמטרתו הרתעת הנאשם לבל יחזור על מעשיו.  אם אכן עומד לפני נאשם לפני שינוי משמעותי בהרגלי חייו,  לא יהיה בתקופת המאסר הקצרה שנגזרה עליו כדי לשבש רצון זה שלו.

2. אני דנה את הנאשם ל-6 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות או תחת השפעה ו/או בעת שהוא פסול מלנהוג ו/או בעת שאין ברשותו רישיון נהיגה בתוקף מעל 6 חודשים.

3. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים.  

הנאשם מוזהר כי העונש המקובל בנהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

4. אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 2,000 ש"ח. אשר ישולמו ב-5 תשלומים חודשיים החל מיום 1.4.2012  או 10 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

<#16#>

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"ב, 08/02/2012 במעמד הנוכחים.